מהיר ועצבני

קצב ה׳מהיר ועצבני׳ שהתרגלנו אליו מאיים על עתיד קונספט הזוגיות כפי שהכרנו בעבר ומצוי בסיכון היכחדות ממשי. עולה השאלה, אולי אנחנו בכלל לא צריכים זוגיות משמעותית לטווח ארוך ואולי כדאי להחליף בני זוג בתדירות גבוהה, או להגדיר יחסים פתוחים מלכתחילה וככה כולנו נחיה ביחד גלובאלי עם לייקים שעפים בנדיבות לכל עבר ומפגשים פה ושם מתי שיוצא, כשבא, בדרך ללייק הבא.

הטכנולוגיה המסרסת

המהפכה הטכנולוגית שהחלה בשנות ה 80 של המאה שעברה יצרה תרבות שהמאפיינים המובילים שלה הם להיות מהיר, קליל, ולזוז הלאה.

תחשבו על זה, כמה זמן לקח לנו פעם לצלם תמונה. סרט צילום, זוויות, עדשות, פיתוח, הדפסה, להגיע פיזית לחנות לאיסוף. וואו, עד שקיבלנו תמונה מודפסת יצאה הנשמה. היום, קליק, קליק, קליק ויש לנו בוק!

איך היינו מתכננים את הלו״ז כדי להגיע למקום עם טלפון קווי או ציבורי, לחייג למישהו ולתקשר אתו. היום, בכל רגע נתון, אנחנו עם הסלולרי, בשניות, מסמסים, מתקשרים, מעבירים מידע, זריז וקל ותוך כדי זזים לדבר הבא.

במשך כארבעה עשורים אנחנו בתוך מנהרת זמן שרק יותר ויותר מאתגרת את המין האנושי. שפע הגירויים, הסיפוקים המיידיים, הקלות והזמינות של חוויות החיים. אנחנו הכי קרובים לאוטומט שיכול להיות ומנגנון ה ״לחוות את הכאן ועכשיו” מתנוון ונעלם.

לייק וסמיילי

אז מה הבעיה? ככה אנחנו אוהבים את זה, ודור ה Y יאמרו, ככה זה, אין משהו אחר. זה סבבה לגמרי. אז פחות. ביחסים בין אנשים ובפרט אלה שמנסים לייצר קשר זוגי, תרבות ה״מהיר ועצבני״ לא מועילה ואפילו מחבלת בסיכויים ובפוטנציאל לייצר מערכת יחסים משמעותית. וחבל.

עולם הדייטינג צועד קדימה יד ביד לצד ההתפתחות הטכנולוגית. את השדכנים והשדכניות העתיקים מחליפים שלל אתרי היכרויות, רשתות חברתיות תומכות כמו פייסבוק ואינסטגרם ופלטפורמות שיחה כתובה בטקסטים מוקלדים. הכל דיגיטלי, וירטואלי, ויזואלי, מהונדס, מרוחק, לייק וסמיילי. מילה לא במקום, תמונה מזווית פחות מחמיאה, טקסט מתלהב או פחות והופ…את או אתה לא במשחק.

אנשים הם לא גבינה צהובה

אנחנו כבר בדרך לדבר הבא. יש עוד לפחות שלוש ׳שיחות סמיילי׳ שמתנהלות במקביל בוואטסאפ. בו בזמן, מול צג המחשב, עוברות תמונות בקצב של ארבע בשנייה כמו השפע בסופר במדף הגבינות שמציע מבחר של עשרות סוגים. אין זמן, אין זמן. רוצים מהר וקל וכבר להגיע לקופה. ושוב, מה הבעיה? עדיין לא הבנו. אז ככה. אנשים זה לא גבינה צהובה, יחסים זה לא קופה בסופר, ואהבה זה לא מתכון שהמרכיבים בו הם סמיילי קורץ ולייק.

העתק – הדבק

תעצרו רגע. כמה לייקים חילקתם היום בפייסבוק, באינסטגרם, באתר היכרויות? 30? 100? איזה מתוך הלייקים אתם זוכרים? מחקרים מראים שנזכור את הדברים במהלך היום שריגשו אותנו. איזה רגש יכול לייצר אצלנו לייק שחילקנו לאדם שאנחנו לא מכירים רק לפי תמונה וכמה מילות תיאור בודדות? שום וכלום. מקסימום נתלהב מעיניים מפלרטטות או שרירים מפותחים, נשלח ״היי, מה קורה?״ ב׳העתק הדבק׳ ובלי להמתין שנייה לתגובה נעתיק את אותו משפט פתיח ל״מוצר״ הבא. שפע ההזדמנויות משווקות לנו אופציות לעתיד זוגי וירטואלי בעודנו שרועים על הספה וכל מה שמתבקש מאתנו זה להזיז את האצבע ימינה ל׳לייק׳ ושמאלה ל׳ביי׳ אז למה שנתאמץ יותר? למה באמת?

אולי לחלקנו זה מתאים ובאמת מתפתח פה דור ודרך חדשה לחוות יחד זוגי ואולי יש הרבה אחרים שמסתובבים בעולם הזה מתוסכלים ולא יודעים איך לעצורֿ. לא מבינים מה לא בסדר איתם ואיך זה שהם מנסים שוב ושוב ולא מצליחים לייצר מערכת יחסים משמעותית יציבה לאורך זמן. איך זה שמסננים אותם ונעלמים להם אחרי כמה משפטי טקסט בודדים ולייק אחד. ואיך זה שהם עצמם עושים את אותו הדבר לאחרים וזה מרגיש להם הכי הגיוני בעולם. מעגל מתיש.

רדו מהרכבת הדוהרת

אז לכל אלה שבכל זאת רוצים, שמסתכלים על הזוג שיושב לפניהם בקולנוע או הולך ברחוב מחובק ומחובר, שנייה, רגע. תנו צ׳אנס ללייק. תעצרו לפני שאתם עוברים לפרופיל הבא. תנסו להתעניין באדם השני יותר מכמה משפטים סתומים של ״היי, מה קורה?״. גם אם לא נוצר ריגוש מטורף אחרי שיחה או פגישה ראשונה, חכו. יכול להיות שזה לוקח קצת זמן. אנשים הם לא פיקסלים שטוחים זוהרים על צג מחשב, הם גם לא במבה בסופר. כל אחד מאתנו הוא סט שלם של מחשבות, פחדים, צרכים, רצונות, תפיסות, התנסויות. אז רדו לרגע מהרכבת הדוהרת. שבו כמה דקות בתחנה עם זה שעשיתם לו לייק ותנו לו צ׳אנס אמיתי. תשתדלו. תשקיעו. זה הדרך היחידה שזה יכול להצליח.

מהיר ועצבני
שתף ב :